פיזיולוגיה – מרכיבי הכושר

כדי שלא יעבדו עליך. זה למה.
בפרק הקצר הזה נמצאים כל מושגי המפתח בפיזיולוגיה שיעזרו לך להבין מילים של בית מרקחת. אל תירתע, מילים של בית מרקחת טובות כשצריכים להבין איזו תרופה מתאימה יותר. אי אפשר יהיה לשווק לך תוספים מיותרים או לתת לך תכניות אימון הזויות. ידיעה של פיזיולוגיה נותנת עצמאות במחשבה וטיפה של חשדנות מדעית. בעינינו זה חלק ממקצועיות של לוחם.

כושר זו היכולת לבצע פעולות גופניות. היכולת הזו קשורה לתחומים רבים, לא סתם לאפשרות לרוץ מהר או להרים משקל.

גמישות

גמישות היא טווח התנועה של המפרקים. טווח התנועה מאפשר הזזה של גפיים וגוו ומגן עלינו. כאשר אנחנו מביאים מפרק לקצה טווח התנועה שלו אנו מותחים את השרירים, הגידים המחברים את השרירים לעצמות ואת הרצועות הסטטיות המחברות את שני צידי המפרק. אם יש לנו טווח תנועה מספיק לא נגיע לקצה המסוכן ולפגיעה אורתופדית.  במקרה של חייל, דרישות הגמישות אינן יוצאות דופן ומצריכות תרגול של טווחים בכתפיים וברגליים ובגוו. לפני אימון נעדיף מתיחות אקטיביות קלות. לאחר האימון אנו מבצעים מתיחות סטטיות שבהן אנו שוהים במצב המתיחה לאורך פרק זמן המאפשר התארכות של מרכיבי השריר.

כוח

מרכיב זה נשמע מובן מאליו, במציאות יש לכוח לפחות שתי פנים. יש כוח המאפשר ריצה לאורך שעות ויש כוח המאפשר ספרינט כדי לתפוס את האוטובוס. לסוגים שונים אלו יש ביטוי פנימי בגוף. סוג סיבי השריר האחראים על מאמץ גדול קצר מועד נקרא סיבים לבנים. סיבי השריר האחראים על מאמץ ארוך מתון יותר נקראים סיבים אדומים.

זו הסיבה שבעוף יש לשרירי הרגל, הפולקע, מראה שונה משרירי החזה, השניצל – לשרירים השונים בתרנגולת וגם אצל אדם יש תפקידים שונים ולכן הרכב סיבים שונה. בשרירי השלד יש ערוב של סיבים לבנים ואדומים באותו שריר המתאימים אותו לביצועים שונים. לאנשים שונים חלוקה שונה של הסיבים בשריר. ישנם כאלו שגופם מכיל, מלידה, סיבי שריר לבנים באחוזים גבוהים יותר ולכן הם יכולים לבצע מאמצים מתפרצים, קצרי מועד טוב יותר. לעומתם יש כאלו שאחוז סיבי השריר האדומים בגופם גבוה יותר והם בנויים למאמצים ארוכים כמו ריצות מרתון.

אימון מתאים לא יגדיל בהכרח את האחוז היחסי של סיבי שריר שאתה כלוחם צריך אבל הוא יעבה את אלו הקיימים וישפר אצלך גם את המאמץ המתפרץ לטווח קצר וגם את הסיבולת למסעות ארוכים.

סיבולת לב ריאה

סיבולת לב ריאה קשורה למספר גדול של משתנים, זו הכותרת המציינת את היכולת של הגוף לספק חמצן וחומרי מזון דרך מחזור הדם לשרירים ולאברים הפנימיים. סיבולת לב ריאה תלויה בתפוקה ובהספק של משאבת הלב, הריאות, מרכיבי הדם ומערכת הזרמת הדם.

הלב הוא משאבה. ככל שנפח הפעימה גדול יותר כך יגיע יותר דם לריאות, יספח אליו חמצן ויפטר מתוצרי הלוואי של המאמץ. כשאנחנו מתאמצים, השרירים צריכים יותר חמצן וחומרי מזון והלב מאיץ את קצב הפעימות. לב גדול של ספורטאי מאומן מספק את אותה כמות דם במספר פעימות קטן יותר משום שנפח כל פעימה גדול יותר. כמו כן לגוף מאומן מערכת הזרמת דם טובה יותר משום שיש לשריר מאומן מספר כלי דם גדול יותר.

 

קצת רקע על תהליכים פיזיולוגיים, ממש קצת

ברמה התאית הגוף מפיק אנרגיה כתוצאה ממספר תהליכים. האנרגיה יכולה לבוא מפרוק של סוגי סוכרים הנמצאים בדם, בכבד ובשרירים. האנרגיה יכולה להגיע מפרוק של שומן ברקמת הגוף ובמקרים קיצוניים האנרגיה יכולה להגיע מפרוק של חלבונים.

בקצה של התהליך נמצאת מולקולה עתירת אנרגיה שנקראת ATP. המולקולה הזו נמצאת בתוך גופיפים הנמצאים בתוך התאים, לגופיפים אלו קוראים מיטוכונדריות.

במאמץ קצרצר הגוף יפיק אנרגיה מידית, ללא תהליך ארוך, מהמולקולה עתירת האנרגיה שלו, ה ATP. הצרה היא שיש לגוף עתודות קטנות של המולקולה הזו ואם המאמץ נמשך יותר מכמה שניות הגוף עובר להפקת אנרגיה במסלולים אחרים.

מה קורה בזמן ההכנה הגופנית?

אנחנו כבר יודעים למה לצפות מבחינה חיצונית, כשמתאמנים השרירים גדלים, אנחנו מתחזקים ויכולים לבצע יותר. ההקדמה הקצרה על הפיזיולוגיה מכניסה אותנו פנימה, לתוך התהליכים המשתנים בגלל האימון.

האימון משנה חלק מהתהליכים הפיזיולוגיים בתוך התאים שלנו.

מספר המיטוכונדריות, תחנות הכוח של התא, גדל, הגוף לומד לפרק חומרי מזון בצורה יעילה יותר ולאורך זמן, יכולת ההובלה של חומרי מזון, חמצן ויכולת הפינוי של חומרי הלוואי הנוצרים גדלה והחלקים בשריר האחראים על כיווץ מתעבים ומתחזקים.

עברנו על ההתחזקות של הלב, השרירים, העצמות והגידים. כעת אנו רואים שלא המערכות הגדולות משתפרות באימון, גם המערכות הקטנות ביותר ומנגנוני הפקת האנרגיה שלהן משתפרים.

כדי לשמור על השינויים הפיזיולוגיים שההכנה מייצרת אתה חייב להתאמן בקביעות. הפסקת אימונים של כמה שבועות תחזיר את היכולת שלך למצב ההתחלתי. זו הסיבה הפיזיולוגית להתמדה שלך. התחל להתאמן בהדרגה ואל תפסיק.

 

מאמץ אירובי ומאמץ אנאירובי – שני סוגים של עבודה בקרב

כשנכנס מספיק חמצן מהריאות למחזור הדם ומשם לשרירים זהו מאמץ אירובי, מלשון אויר. במאמץ אירובי אנו מסוגלים לספק חמצן. במאמץ כזה יכולות המערכות השונות – מערכת חילוף החומרים, המטבולית, ומערכת הלב ריאה – להעביר לשרירים חמצן ולפנות מהשרירים את חומרי התוצר שנוצרו תוך כדי פעילות.

מה קורה כשהמאמץ הוא כל כך גדול שאיננו מסוגלים לספק מספיק חמצן לשרירים? השרירים ממשיכים לפעול עם כמות קטנה יותר של חמצן ומשנים את מנגנון הפקת האנרגיה שלהם. כשאיננו מסוגלים להעביר חמצן בכמות מספיקה מתחילים חלק מחומרי התוצר לעבור שינויים והם הופכים לחומצה מסוג מיוחד, חומצה לקטית. במאמץ ללא חמצן מספיק, מאמץ אנאירובי, אחת התוצאות תהיה הצטברות של אותה חומצה לקטית בשרירים וכאב שרירים אופייני.